עיר גנים א'

 

נכנסנו לרחוב הנרד, הנקרא על שמו של צמח בושם מקראי האופייני לאזור, שהוא אחד מכמה רחובות הנושאים

שמות צמחי בר מקומיים כמו הכלנית, הצלף, הלילך וכדו'. שמות אלו נבחרו על ידי ועדת השמות העירונית לשכונת

עיר גנים ב- 1959 .

התוכנית להקמת השכונה גובשה כבר ב- 1951 , מתוך רצון לסייע בדחיפות לעולים, אך גם במגמה להרחיב

ככל האפשר את השטח המוניציפלי המיושב של ירושלים הישראלית עד לקו הגבול עם ירדן. השטח שנבחר להקמת השכונה היה על גבעה סמוכה לשכונת קריית היובל שנוסדה אז, וב- 1953 החלה הבנייה בפועל על ידי חברת הכשרת היישוב.

מעמדה הבעייתי של ירושלים אז, שהיתה מוקפת כמעט מכל עבריה בגבול, פגע בביטחון התושבים והצטרף

לקשיי התעסוקה והפרנסה של ימי הצנע, אשר הביאו להגירה שלילית מהעיר. פרנסי ירושלים שביקשו לבלום את העזיבו החליטו לעצב את דמותה של עיר גנים כשכונה כפרית, ירוקה, מרווחת ומושכת, שזכתה לשמה בהשראת ערי הגנים שהוקמו בירושלים בתקופת המנדט הבריטי. לצורך כך הועסקו כ- 400 פועלים בנטיעת 4,000 דונם של

עצי פרי על מדרונות השכונה ובכך גם לספק תעסוקה ליושבי ירושלים. הבתים שנבנו אז בשכונה היו צמודי קרקע

בלב שטחים קטנים למשק חקלאי משפחתי, שנועד לספק לבעליו תצרוכת בסיסית. הבתים ברחוב הנרד 38 ו- 40 הם דוגמאות לאותם בתי ראשונים, מן המעטים שנותרו בשטח מהימים ההם.

אך פסטורליות לחוד ומציאות לחוד; תושבי עיר גנים שהיו ברובם עולים חדשים, סבלו מריחוק גאוגרפי,

מאבטלה גואה ומאי נגישות תחבורתית, שפגעה ביכולתם להגיע למרפאה או לקולנוע שבמרכז העיר. רוב העולים היו שומרי מצוות בני עדות שונות ובשכונה לא נבנה ולו בית כנסת אחד, מה שאילץ אותם לכתת רגלים בעיקר בשבתות לבית הכנסת המרוחק בקריית היובל. הבתים עצמם לא היו שייכים לדיירים והיה עליהם לשלם שכר דירה גבוה למדי, מה שהפך את המגורים בשכונה למאתגרים מבחינה כלכלית. סביב היעדר בית כנסת התפתח סכסוך של ממש, שהוביל את תושבי עיר גנים לפלוש לגן ילדים נטוש ולהפכו לבית הכנסת. העירייה הגיבה בזעם והחליפה את המנעולים שבמבנה, כך שהתושבים מצאו עצמם ללא ספרי התורה וללא בית כנסת. בסופו של דבר, לאחר מאבק ארוך ובעזרת תרומות של גורמים פרטיים, מימנה העירייה את הקמתם של כמה בתי כנסת בעיר גנים א', אשר חלקם הגדול פעיל עד ימינו, במיוחד בשבתות ובחגים. דבר כמעט מאותם ימי עלייה ומצוקה לא נשאר בשכונה, אשר הצליחה לשמור לא מעט על הצביון הכפרי שלה. הבתים עברו שיפוץ, הגינות טופחו ועיר גנים א' נחשבת כיום לשכונה מבוקשת. עם זאת, תחלופת דיירי הבתים נדירה למדי, ורוב התושבים הם מוותיקי השכונה וצאצאיהם.

נמשיך ברחוב הנרד ובחצר בית מספר 10 נבחין בבית מקורי נוסף שלא השתנה כלל. נמשיך כמה מטרים הלאה, נפנה שמאלה לתוך השביל הצר ונחצה את גן המשחקים על שם חיים הרצוג, המונצח באנדרטה לזכרו. נעלה במדרגות לרחוב קוסטה ריקה 2 .

*הטקסט של כל התחנות לקוח מתוך הפרק שכתב חיליק אברג'ל עבור הספר של יד בן צבי על שכונות ירושלים